‏הצגת רשומות עם תוויות אוריינות דיגיטלית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוריינות דיגיטלית. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 23 בינואר 2014

אוריינות דיגיטלית- ניהול מידע אישי


במסגרת הקורס של דר' שרון הרדוף-יפה, אוריינות דיגיטלית, עסקנו בנושא ניהול המידע האישי בעידן הדיגיטלי. ניהול מידע אישי היא פעילות שבה האדם שומר ומארגן את פריטי המידע שלו כדי לאחזר אותו בזמן מאוחר יותר (ברגמן, 2005). מיומנות ה-PIM- Personal Information Manager דורשת מהאנשים לארגן ביעילות את המידע שברשותם כדי שלא יבזבזו זמן יקר בחיפוש אחר המידע בעתיד.
בעקבות הלמידה בקורס, ניסיתי לבחון את עצמי ולראות מהי הדרך בה אני מארגנת את המידע האישי שלי? מן ההיבטים הפונקציונאליים, הקוגניטיביים והאפקטיביים-רגשיים כפי שפירטו אותם הרדוף ונחמיאס (2011). 
אני מדור המהגרים. לא נולדתי ישר לדור המחשבים. אמנם אני מתעסקת ועובדת על המחשבים כבר יותר מ-20 שנים, אך אני עדיין מוצאת את עצמי מחפשת את דרכי בסבך ג'ונגל המידע הנוחת עלי מכל עבר ומצטבר אצלי במחשב.
הפחד הקבוע שלי הוא שהמחשב יקרוס יום אחד וכל המידע היקר שלי ייעלם. זכור לי יום, לפני הרבה שנים שבו ערכתי מסמך באיינשטיין על המחשב הראשון שקנינו. הוא פשוט נעלם תוך כדי עבודה. שולחן המחשב המסכן ספג בעיטות רבות, המסמך לא חזר. ומה שגרוע יותר, זה לא עזר ללמד אותי להיות זהירה יותר ולגבות את כל המידע שלי בדרך מסודרת.
ובכל זאת, כנראה שקצת שכל יש לי ולמדתי על ארגון ושמירת מידע.
המידע שאני צוברת על המחשב הוא בעיקר מסמכים, תמונות, מעט קישורים וכתובות אתרים.
את המסמכים אני שומרת על המחשב שלי- בתוך תיקיות המאכסנות בתוכן תיקיות אחרות. כך אפשר למצוא בתוך תיקיית "סימה" את תיקיית "לימודים" ובתוכה תיקיית "תואר שני" ותיקיית "השתלמויות". בתוך "תואר שני" נמצא תיקיה לכל סמסטר, תיקיה לבלוגים, לסמינר ועוד. וגם תיקיות אלה מכילות בתוכן תיקיות בנושאים שונים. שיטת שמירת החומרים שלי אם כך היא תיוק עפ"י נושאים- מבנה היררכי.
המסמכים שלי במחשב הנייד
מכיוון שהמחשב הנייד צעיר יחסית – בן שנה וחצי, יש עליו מעט חומרים (מישהי לא העבירה אליו את החומרים הישנים שלה). ולכן, כשאני מחפשת חומרים ישנים יותר, קיימות מספר אפשרויות:
ללכת למחשב הנייח ולחפש את המידע בתיקיית "מסמכים" או בתיקיה נוספת הנמצאת בו שנקראת "המחשב הקודם" ובה יש חומר ישן אף יותר.
אפשרות נוספת: תיבת  הgmail הנפלאה: מכיוון שכמעט כל המסמכים שלי שותפו דרך המייל בהזדמנות זו או אחרת, ומכיוון שאני כמעט ולא מוחקת ממנו כלום, אפשר לעשות חיפוש בעזרת מילות חיפוש, וכמעט תמיד, המסמך המבוקש ימצא. 
עוד אפשרות: לבדוק באחד משלושת הדיסק- און- קי שלי. בטח שם אמצא את המידע, חלק מהמידע על הדיסק און קי מסודר בתיקיות בעוד שחלק אחר שלו זרוק בערימות.
מקומות נוספים בהם אני מאחסנת מסמכים הם בענן של  google-drive וdropbox.
תיקית התואר השני
את google-drive הכרתי עוד לפני הלימודים לתואר השני, אך מכיוון שהמורות המקבילות שלי סירבו לעשות בו שימוש, וגם בגלל שהמסמכים משנים את צורתם במעבר בין הgoogle-drive והוורד, הוא נשאר כמעט ריק. במהלך הלימודים חזרתי לעשות בו שימוש וכיום הוא "כמעט מאורגן"- בתיקיות כאלה ואחרות, אך יש בו גם ערימות של מסמכים בלתי ממויינים, ולכן קשה למצוא בו משהו כשאני מחפשת. כיום, כשפותחים קובץ בתיבת הג'ימייל, קיימת אפשרות לשמור את הקובץ בgoogle-drive באופן מיידי. אפשרות זו עוזרת לי להתחיל ולארגן את התיקיות בתוך הסביבה.
את תיבת הdropbox הכרתי ופתחתי במהלך הלימודים. הוא מאורגן בתיקיות ובתתי- תיקיות כמו קובצי הוורד במחשב. חלק מהתיקיות משותפות וחלקן פרטיות. בתוך התיקיות, נמצאים המסמכים. נוח להגיע לתיבת הdropbox מכל מכשיר ומכל מקום.
לשמור תמונות זה יותר קשה. צריך להוריד אותן למחשב, למיין אותן, לסדר בתיקיות. אז, כשיש לי זמן, יש תיקיות מסודרות, עם שם ותאריך, כשאין לי, קיימת תיקיה שכתוב עליה: "תמייני את התמונות". וכך היא נשארת לאורך זמן. התמונות גם מצליחות להשתכפל ולהגיע להרבה תיקיות מקבילות: הן נמצאות גם ביום הולדת איתמר, וגם בחנוכה 2012, וגם בתמונות איתמר. בקיצור, בתמונות, הבלגן חוגג.
הדרך בה אני שומרת קישורים: סרגל ה"מועדפים" של גוגל-כרום. בתוך הסרגל יש לי תיקיות ובתוכן קישורים מועדפים. זו דרך נוחה מאוד לשמור את הקישורים. בעבר, הייתי פותחת קובץ וורד בנושא מסויים ואליו הייתי מעתיקה ושומרת קישורים מתאימים לנושא. דרך די מסורבלת להגיע לקישור מסויים: לפתוח תיקיה, למצוא את מסמך הקישורים, להעתיק את הקישור ולפתוח אותו דרך הדפדפן...טוב שויתרתי  עליה.
הדבר הכי חשוב: שמירת שם משתמש וסיסמא! בשביל זה יש קובץ אקסל. ואם הוא ייעלם, אני בצרות צרורות. איפה לשמור אותו?
ועיקר הבעיה: איך יודעים איפה שמרתי כל מסמך? האם הוא במחשב הנייד? במחשב הנייח? אולי בdropbox? בשביל זה קיים המח האנושי - גם אם זיכרוני אינו מושלם, עדיין אני מצליחה למצוא כמעט תמיד את מה שחיפשתי. ומה יהיה כשאזדקן?

ומכיוון שהזיכרון שלי הוא לא משהו, מי שעוזר לי במיוחד הוא ה"חיפוש" של windows!

ביבליוגרפיה:
Bergman, O., Beyth-Marom, R., Nachmias, R. (2008) The user-subjective approach to personal information management systems design: Evidence and implementations, The American Society for Information Science and Technology, 59(2), 235-246.

Hardof-Jaffe, S., Hershkovitz, A., Abu-Kishk, H., Bergman, O., & Nachmias, R. (2009). Students' organization strategies of personal information space. Journal of Digital Information, 10(5).

יום שבת, 28 בדצמבר 2013

תכנות, חשוב כמו קרוא וכתוב?

מהו הדבר החשוב ביותר שצריך ללמד בבית הספר? וזאת מעבר לחובה ללמד ולחנך "להיות בן אדם טוב, מועיל לסביבה, תורם" וכו' - הערכים הם כמובן במקום הראשון!
לי התשובה ברורה. אני מורה בכיתה א' וברור לי שהאוריינות הכתובה שבה אנחנו עוסקים מדי יום היא הבסיס הפדגוגי והדבר החשוב ביותר שהתלמיד לומד במהלך הלימודים.
האוריינות הכתובה הכוללת קריאה, כתיבת שאלות ומעט כתיבה יצירתית היא הבסיס כי בעזרתה התלמידים והמבוגרים יכולים להתחבר לעולמות הידע והמידע הדיגיטליים והמסורתיים.
בלי ידע באורינות הקריאה והכתיבה התלמיד יהיה חסר יכולת לקרוא הוראות, להבינן, לפעול לפיהן ולענות להן, כי הרי גם בלימוד חשבון או גיאומטריה צריך לדעת לקרוא כדי להבין.
לאוריינות הכתובה מצטרף גם הישג מספר 1: דיבור והקשבה, האפשרות של התלמיד לנהל שיחה בע"פ, להבין את הנאמר לו, להגיב בהתאם, ולפעול בהתאם.
בשנים האחרונות מנסים להכניס לתוך תכניות הלימוד בבתי הספר גם את שפות התכנות ולהציג אותן כאוריינות החדשה החיונית עבור הילידים הטכנולוגיים ממש כאוריינות הקרוא וכתוב...
את המאמר של פרופ' שיזף רפאלי תכנות,חשוב כמו קרוא וכתוב? קראתי מזמן ושמרתי לעצמי מתוך ידיעה שאתייחס אליו.

בסמסטר זה במסגרת הקורס "אוריינות דיגיטלית בעידן חברת הידע" עם דר' שרון הרדוף-יפה, היא העלתה את הרעיון לערוך דיון בנושא: האם ללמד תכנות בבתי הספר?
כל אחד מהסטודנטים חיפש והעלה טיעונים בעד ונגד הכנסת התכנות לבית הספר.
את הטיעונים העלינו לתוכנת דיבייט, הצגנו אותם בע"פ לפני הסטודנטים ולכל טיעון אפשר היה להגיב גם בע"פ וגם בתוך התוכנה.

להלן טיעוני הנגד:
  • אין תועלת בללמד ילדים עבודה מקצועית על כלים שיתיישנו עוד לפני שהילד יסיים את לימודיו. תוחלת החיים של כישורי תכנות שיילמדו, קצרה. לימוד התכנות בגיל צעיר מיותר ולא יהיה רלוונטי כאשר יגיעו לגיל העבודה.
  • תנו לילדים לעשות מה שילדים צריכים לעשות. תנו להם לעסוק בדברים המיועדים לילדים.
  • מי שייהנו מלימודי תכנות- יהיו קודם כל ילדי השמנת ובכך יגדל הפער החברתי הגדול במילא.
  • צריך להשקיע את משאבי ההשכלה המוגבלים בהשכלה הקלאסית. לא צריך ללמד מקצוע בגיל הצעיר. אפשר ללמוד אותו בגיל מבוגר, באוניברסיטה, כמו כל מקצוע אחר.
  • האם אכן תכנות הוא מקצוע בסיסי כמו קריאה וכתיבה? יש לשקול היטב האם הכנסתו של המקצוע אינה תוצאה של לחץ משוק העבודה.
  • לימוד התכנות לא מתאים לכל אחד. מי שירצה ויכול, ילמד בגיל מאוחר יותר. יש מקום ללמד את הקוד רק בכיתות הגבוהות של התיכון לתלמידי מגמות שבוחרים את זה ולא לחייב את היתר כדי לא ליצור אצלם תסכול בגלל חוסר ההצלחה. כדי להכיר היטב את שפת הקוד ולהשתמש בה, יש צורך ללמוד אותה לעומק, ולימודים אלה מתאימים ללימודי תואר למי שיבחר בהם.
  • המגמה הרווחת היום במשרד החינוך טוענת שהרחבת מקצועות לימוד תותאם רק למי שעתיד להתפתח בתחומים הרלוונטיים. ולכן אין צורך ללמד שפת קוד את מי שלא יעסוק בכך בעתיד.
  • יש צורך במורים מיומנים שיוכלו להעביר את הלמידה לתלמידים בדרך הנכונה. יש צורך בהתארגנות נכונה לצורך לימודי הקוד. האם משרד החינוך ערוך לכך?
  • קיימות מאות שפות תכנות. את איזו מהן לבחור כדי ללמד בבית הספר? אם בכלל צריך ללמד שפת תכנות.
  • כל אחד יכול היום לכתוב בבלוג , לפתוח דף אינטרנט ועוד.. לא חייבים לדעת את הקוד- מה גם ששפות התכנות ייחודיות לכל סביבה בנפרד או למערכות הפעלה שונות.  כדי לדעת לנהוג לא חייבים לדעת לבנות את מנוע המכונית - כדי לדעת להשתמש בתוכנה כל שהיא לא חייבים לדעת את הקוד ממנה היא בנויה. הכי חשוב לדעת להשתמש בה נכון.
  • שורה תחתונה: למרות כל הטיעונים שמצאנו ופירטנו, קשה היה למצוא מאמרים אשר כותבים ומתנגדים ללימודי התכנות בבתי הספר. קל הרבה יותר למצוא מאמרים "בעד". כנראה שזה לא "פוליטיקלי קורקט" להתנגד ללימודי תכנות וטכנולוגיה. 
והנה טיעוני הבעד:
  • תכנות כולל שלבים של חשיבה לוגית, ניתוח וחקירת הבעיה, יצירתיות, חשיבה מופשטת ופתרון הבעיה, ניתוח הפתרון, יעילות הפתרון, ותיקונו במידת הצורך.
  • שפות התכנות החדשות משתמשות בהרבה אלמנטים של השפה האנושית, טבעית ולכן הן קלות יותר לכתיבה והבנה.
  • התכנות הוא  הקניית מיומנויות המאה ה - 21 לתלמיד.
  • כיום ישנן סביבות תכנות המאפשרות לתלמידים צעירים להכין משחקים, תכנות ואפליקציות  ואנימציות מבלי לכתוב שפת קוד. התלמיד משתמש במיומנויות החשיבה הגבוהות הכוללת את השלבים של תכנות מבלי לכתוב שפת קוד.
  • תכנות היא שפה בינלאומית המאפשרת יצירת גשר בין עמים ושפות שונות.
  • לימוד מקצוע עתיר הכנסה.
האם הצבענו והגענו להכרעה? זה לא ממש חשוב. תמיד יהיו טיעונים לכאן ולכאן. יש יתרונות בהיכרות ובלימוד של שפות התכנות, כמו שיש גם חסרונות. לטעמי, זה כמו באוכל. יש לאכול, לטעום ולהתנסות בכל דבר אפשרי. לא חייבים לאהוב הכל. וכמובן לא חייבים לאכול הכל בבת אחת. בכל פעם קצת, וכך נגלה מה מתאים וטעים לנו במיוחד.





ביבליוגרפיה:
פרופ' שיזף רפאלי, תכנות, חשוב כמו קרוא וכתוב?
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3603745,00.html