לפי ויקיפדיה: פייסבוק (מאנגלית: Facebook) הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברת פייסבוק האמריקאית. האתר הוא הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם והוא זמין ביותר מ-70 שפות. נכון ל-4 באוקטובר 2012 יש לפייסבוק מיליארד דפי משתמש פעילים, כ-80% מהם מחוץ לארצות הברית וקנדה, וכ-483 מיליון מהם פעילים בתדירות יום יומית[1]. על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, פייסבוק הוא האתר השני הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם[2] ומקום שלישי בישראל [3].
השימוש בפייסבוק נפוץ בקרב צעירים ומבוגרים ולחלקם מהווה תחליף לחברה.
בקיץ 2011 כשהבן הצעיר שלי עמד לעלות לחטיבת הביניים, הוא פתח בעזרת חברים, אל תשאלו אותי כיצד.... קבוצה של התלמידים החדשים שעולים לאותה חטיבה. עד שהגיע היום הראשון ללימודים הוא כבר הכיר תלמידים רבים וכשהגיע פיזית לבית הספר פגש ילדים ופנים מוכרים.
השימוש שלו בפייסבוק נמשך כבר יותר משנתיים. יש קבוצה של הכיתה, וקבוצה של החברים האוהדים את EZ - הזמר האהוב עליו, ועוד ועוד... אני צופה בו גולש במשך שעות. לשמחתי, החברים שהוא גולש בחברתם הם חברים אותם הוא מכיר גם מחוץ למסך. ועוד יותר, לשמחתי, הוא לא מסתפק באותיות הכתובות. התקשורת שלו מתבצעת בדיבורים בלתי פוסקים בעזרת המקרופון והאוזניות, בעזרת שיתופי מסך והעברת תמונות. ה"קשקשת" פשוט לא נפסקת. וכן, כשנמאס, הוא גם יוצא מהמסכים, ופוגש אותם בעולם האמיתי... (רק לפני שבועיים הסעתי אותו לפגישה עם EZ ועם המעריצים - אותם הוא מכיר מהפייסבוק- בכפר- סבא!)
לצערנו, אנו שומעים גם על תופעות פחות נעימות של חרמות ופגיעות בתוך קבוצות סגורות ברשת החברתית. עד הגעה להתאבדויות של בני נוער שחבריהם פגעו בהם בתוך הרשת.
מחקר שנעשה באוניברסיטת מישיגן, מעלה כי השימוש בפייסבוק גורם לדכדוך ולעצבות. משתמשים "כבדים" מרגישים פחות סיפוק עצמי, ולעומת זאת מפגשים פנים אל פנים מסוגלים לשפר את מצב רוחם. החוקרים שאלו את הנחקרים בכל מספר שעות לגבי מצב הרוח שלהם, וכמה שעות גלשו בפייסבוק מאז הפעם הקודמת שענו לשאלון. התברר שככל שהנחקרים גלשו יותר כך מצב רוחם היה ירוד יותר. לעומת זאת, אם במהלך השעות שוחחו עם בני אדם "אמיתיים" מצב רוחם השתפר. אפשר לנחש כי מצב הרוח מושפע בעקבות שמיעת קול אמיתי וקיום אינטראקציה עם בני אדם.
מניסיוני האישי, אני יכולה להודות, כי לא הייתי חברה בפייסבוק עד לפני שנה וחצי. ידעתי וחששתי כי הוא יגזול ממני זמן רב. רק כשהתחלתי ללמוד ופתחנו קבוצות סגורות של הסטודנטים, התחברתי (הייתה לי ברירה?) מאז, אני שם. צופה בפעילות, משתתפת מעט, ומשתפת עוד פחות. לא יכולה להבין את אלה שמעלים תמונה של כל ביס שהכניסו לפה, או של כל יצירת מזון שבישלו. לא יכולה להבין את הברכות וההשתפכויות של כל אמא לכבוד יום ההולדת של התינוק, לא יכולה להבין איך יוצאים כהורים מלווים של הכיתה ובמהלך הטיול משתפים תמונות וחוויות. תיהנו מהחוויות ומהילד שלכם, למה אתם ממהרים לשתף? יש לי מספר קטן של חברים ברשת וזה מספיק לי. את חיי החברה שלי אני עדיין מנהלת בחוץ, בחיים האמיתיים.
הייתה לי עוד סיבה למה לא רציתי לפתוח חשבון פייסבוק, אני מורה שגרה מול בית הספר בו אני מלמדת, מאוד לא רציתי להיות חברה של ההורים מהכיתה או של החברים שלהם. הפרטיות שלי הייתה חשובה עבורי. וצדקתי. כשחברה שלי, מהשכונה, פרסמה תמונה שלנו ביחד, פתאום קבלתי הצעת חברות מאמא מהכיתה. ברור שהתעלמתי..
מסתבר שממש בימים אלה, עוד אנשים גילו את הצורך בפרטיות, (עודד ירון, הארץ) מתברר כי אנשים רבים נוטשים את הפייסבוק לטובת הווטסאפ והסנאפצ'ט. ברשתות אלה אינך צריך להציג פרופיל כללי המציג אותך באותה צורה כלפי כל העולם, ברשתות אלה אין צורך לחכות ל"לייק" על כל פרסום, הקבוצות בהן אתה פעיל הן סגורות ושייכות רק לחברים. יכול להיות שמשתפים באותה דרך ובאותה כמות כמו בפייסבוק, אך השיתוף יותר ממוקד.
פרופ' שיזף רפאלי (בכתבה בידיעות אחרונות, 3.1.2014) אומר כי פייסבוק ממלאת צורך שיעמוד לעולם: הצורך האנושי ליצור קבוצות, הצורך בהתאגדות קהילות. אכן, גם המחאה החברתית התחילה מקבוצה כזאת שאפשרה להגיע לאנשים בלי להיות כבול למקום ספציפי. כנראה שהפייסבוק לא עומד להיעלם, גם אם יש לו מתחרים, יתכן רק כי הוא יצטרך קצת להשתנות.
ביבליוגרפיה:
דר' איתי גל, השימוש בפייסבוק גורם לדכדוך ועצבות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4418155,00.html
ידיעות אחרונות, יום הולדת 10 לפייסבוק, 3.1.2014
עודד ירון, הארץ, הממזרים שוב שינו את הכללים, http://www.haaretz.co.il/news/2013review/.premium-1.2199812
ויקיפדיה, פייסבוק, אוחזר ב- 4.1.2014, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7#.D7.A4.D7.98.D7.99.D7.A8.D7.94_.D7.A9.D7.9C_.D7.9E.D7.A9.D7.AA.D7.9E.D7.A9_.D7.91.D7.A4.D7.99.D7.99.D7.A1.D7.91.D7.95.D7.A7
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה