יש לי ארבעה ילדים, שלושה מהם עברו את מבחני איתור המחוננים של משרד החינוך בהצלחה. ותסמכו על הרביעי, שהוא מחונן לא פחות מהאחרים. פשוט בדברים אחרים, לא בנושאים שבוחנים במשרד החינוך!
בעת הקריאה במאמר : הייתי אחת הילדות של אריקה לנדאו מצאתי עצמי מהנהנת בראש שוב ושוב. כל כך נכונים הדברים.
ההעשרה שמקבלים הילדים בחוגי המחוננים, לעיתים נראית טריויאלית. בשביל שיעור אמנות הולכים למחוננים? בשביל שיעורי העשרה? מדוע לא להעניק שיעורים כאלה לכל האוכלוסיה? הרי כל הילדים יצאו נשכרים אם ילמדו ויעברו שיעורים כאלה.
הסכמתי גם עם הטענה כי המבחנים אינם מתאימים לשני המגדרים. אכן, הבת לא עברה את שלב ב' של המבחנים. בשלב זה של חייה, כיתה ב', היא הייתה איטית בפתרון תרגילים, פרפקציוניסטית בכתיבתה, ועוד לפני שקבלנו את התוצאות, הייתי בטוחה שלא תעבור. היא עברה את הבחינות והוגדרה כמחוננת, רק כשהגיעה לגיל התיכון.
בראשון לציון, עיר מגורי, קיימת תכנית למחוננים. התלמידים המחוננים, כיום גם המצטיינים, מגיעים ל"מרכז רון ורדי" ליום לימודים אחת לשבוע, מכיתה ג' ועד סיום כיתה ט'.
במהלך השנים בהן ליוויתי את ילדיי במסגרות המחוננים, ראיתי את ההבדל בין המגדרים. מעט בנות התקבלו לכיתות, רק חלקן המשיכו והתמידו בהגעה למסגרת, כאשר במקרים רבים הסיבה הייתה חברתית. היה להן קשה לצאת מבית הספר הרגיל ומהחברה המוכרת בו, היה להן קשה להתמודד עם ההגדרה כ"ילדה מחוננת". בכיתת המחוננים של בני בחט"ב עשו אפליה מתקנת והכניסו בנות נוספות על אלה שעברו את דרישות הסף. התוצאה: הן היו המצטיינות של הכיתה. אם כך, משהו לקוי במבחנים. הם אינם מתאימים לשני המגדרים.
וראו זה פלא! במאמר שפורסם בהארץ, משרד החינוך מודה כי מבחני המחוננים מוטים לשונית ותרבותית ולכן מכין מבחנים חדשים לאיתור מחוננים במגזר האתיופי. בניגוד למבחנים הרגילים הבודקים יכולת קוגניטיבית כללית- כמו מבחן פסיכומטרי, המבחנים החדשים יהיו מבחנים דינמיים ונועדו לבדוק פוטנציאל לימודי, ולא רק את המקום בו נמצא התלמיד. האם אין מקום להציע מבחנים כאלה גם לילדים מאזורי פריפריה חברתית חלשה ובכך להעניק להם הזדמנות ללימודי העשרה ברמה גבוהה? אולי בכך אפשר יהיה לסגור חלק מהפערים החברתיים?
דר' אריקה לנדאו- אם כל המחוננים- שהקימה וניהלה את המכון לקידום הנוער- הייתה מחנכת שהקדישה את כל שנותיה לאיתור מחוננים, לטיפוח המצוינות והיצירתיות ולפיתוח הפוטנציאל של רבבות בני נוער, אותם חינכה לחשוב מחוץ לקופסה.
דר' אריקה לנדאו נפטרה בקיץ האחרון והשאירה אחריה בוגרים רבים הנמצאים בעמדות מפתח במשק הישראלי. הם יכולים להעיד כי קבלו עידוד להרחיב אופקים, לצבור ידע ולהתמיד גם במקומות בהם אחרים חשבו כי הם טועים.
ביבליוגרפיה:
הייתי אחת הילדים של אריקה לנדאו, הארץ, ירדן סקופ
http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/.premium-1.2092625?utm_source=dlvr.it&utm_medium=facebook
משרד החינוך ישתמש במבחן חדש שיקל לאתר מחוננים במגזר האתיופי
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1223251
אם כל המחוננים אתר הסתדרות המורים
http://www.itu.org.il/?CategoryID=119&ArticleID=20099
בעת הקריאה במאמר : הייתי אחת הילדות של אריקה לנדאו מצאתי עצמי מהנהנת בראש שוב ושוב. כל כך נכונים הדברים.
ההעשרה שמקבלים הילדים בחוגי המחוננים, לעיתים נראית טריויאלית. בשביל שיעור אמנות הולכים למחוננים? בשביל שיעורי העשרה? מדוע לא להעניק שיעורים כאלה לכל האוכלוסיה? הרי כל הילדים יצאו נשכרים אם ילמדו ויעברו שיעורים כאלה.
הסכמתי גם עם הטענה כי המבחנים אינם מתאימים לשני המגדרים. אכן, הבת לא עברה את שלב ב' של המבחנים. בשלב זה של חייה, כיתה ב', היא הייתה איטית בפתרון תרגילים, פרפקציוניסטית בכתיבתה, ועוד לפני שקבלנו את התוצאות, הייתי בטוחה שלא תעבור. היא עברה את הבחינות והוגדרה כמחוננת, רק כשהגיעה לגיל התיכון.
 |
| מרכז רון ורדי - ראשון לציון |
במהלך השנים בהן ליוויתי את ילדיי במסגרות המחוננים, ראיתי את ההבדל בין המגדרים. מעט בנות התקבלו לכיתות, רק חלקן המשיכו והתמידו בהגעה למסגרת, כאשר במקרים רבים הסיבה הייתה חברתית. היה להן קשה לצאת מבית הספר הרגיל ומהחברה המוכרת בו, היה להן קשה להתמודד עם ההגדרה כ"ילדה מחוננת". בכיתת המחוננים של בני בחט"ב עשו אפליה מתקנת והכניסו בנות נוספות על אלה שעברו את דרישות הסף. התוצאה: הן היו המצטיינות של הכיתה. אם כך, משהו לקוי במבחנים. הם אינם מתאימים לשני המגדרים.
וראו זה פלא! במאמר שפורסם בהארץ, משרד החינוך מודה כי מבחני המחוננים מוטים לשונית ותרבותית ולכן מכין מבחנים חדשים לאיתור מחוננים במגזר האתיופי. בניגוד למבחנים הרגילים הבודקים יכולת קוגניטיבית כללית- כמו מבחן פסיכומטרי, המבחנים החדשים יהיו מבחנים דינמיים ונועדו לבדוק פוטנציאל לימודי, ולא רק את המקום בו נמצא התלמיד. האם אין מקום להציע מבחנים כאלה גם לילדים מאזורי פריפריה חברתית חלשה ובכך להעניק להם הזדמנות ללימודי העשרה ברמה גבוהה? אולי בכך אפשר יהיה לסגור חלק מהפערים החברתיים?
דר' אריקה לנדאו- אם כל המחוננים- שהקימה וניהלה את המכון לקידום הנוער- הייתה מחנכת שהקדישה את כל שנותיה לאיתור מחוננים, לטיפוח המצוינות והיצירתיות ולפיתוח הפוטנציאל של רבבות בני נוער, אותם חינכה לחשוב מחוץ לקופסה.
דר' אריקה לנדאו נפטרה בקיץ האחרון והשאירה אחריה בוגרים רבים הנמצאים בעמדות מפתח במשק הישראלי. הם יכולים להעיד כי קבלו עידוד להרחיב אופקים, לצבור ידע ולהתמיד גם במקומות בהם אחרים חשבו כי הם טועים.
 |
| הצריף של אריקה |
ביבליוגרפיה:
הייתי אחת הילדים של אריקה לנדאו, הארץ, ירדן סקופ
http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/.premium-1.2092625?utm_source=dlvr.it&utm_medium=facebook
משרד החינוך ישתמש במבחן חדש שיקל לאתר מחוננים במגזר האתיופי
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1223251
אם כל המחוננים אתר הסתדרות המורים
http://www.itu.org.il/?CategoryID=119&ArticleID=20099
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה