בטרם יבשה הדיו מכתיבת הפוסט הקודם שלי, בו טענתי כנגד ההיסחפות בעידן הדיגיטלי, וההתמכרות למכשירים הדיגיטליים ולטלפונים החכמים בפרט, הגענו לשיעור של גב' צביה אלגלי והיא הציגה בפנינו את הכתבה בכלכליסט על דר' דאגלס ראשקוף, בה הוא מציג את ספרו "הלם ההווה" ואת דעותיו על העולם הדיגיטלי העכשווי שהוא כולו הווה. http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3600799,00.html
אכן מפתיע. חשבתי שאני היחידה שטוענת נגד העולם הדיגיטלי הממכר והנה מצאתי אחיזה באילנות גבוהים. ד"ר דאגלס ראשקוף, חוקר תרבות נודע, שהחל את הקריירה שלו כאחד הנביאים הנלהבים ביותר של עידן האינטרנט ושב־1992 היה ממבשרי מהפכת האינטרנט בספרו "Cyberia", הפך עם השנים לאחד המבקרים החריפים של הרשת ומדבר היום על "חיסול העתיד על ידי האינטרנט".
אז מה יש לדר' ראשקוף נגד האינטרנט? ראשית הוא טוען שהזמן הדיגיטלי מתכווץ ונמתח בצורות שהאנושות טרם הכירה, הזמן שלנו שנשאב אל החור השחור של האינטרנט פשוט לא מתאים לזמן האנושי - לזמן האמיתי. כאשר אנחנו נכנסים לאינטרנט לדקה, אנחנו מגלים שחלף זמן רב עד שהצלחנו "להיחלץ" ממנו.
בנוסף, הוא טוען, שכולנו סובלים כיום מתסביך נוירוטי שהוא מכנה "הלם ההווה". "'הלם ההווה' זו התגובה החרדתית שלנו לצפצופים הבלתי פוסקים של המדיה הדיגיטלית". אנחנו כולנו מוקפים בהתראות ובצפצופים שונים המקפיצים אותנו ודורשים מאיתנו להיות זמינים כל הזמן, אין זמן לחשוב ולתכנן את העתיד מכיוון שאנחנו עסוקים כל הזמן במה שקורה עכשיו.
האינטרנט, לדעתו, מנוצל בידי תאגידים שרואים במדיה הדיגיטלית את האג'נדה של העידן התעשייתי. הם מקיפים אותנו, מבררים עלינו מידע ו"תוקפים" אותנו, בזמן היותנו במרחבי הרשת, במידע שלדעתם אנו עשויים להתעניין בו. כאשר כתבתי על הטלפונים החכמים אמרתי שהם לא מאפשרים לנו להתנתק מהעבודה, אנו זמינים כל הזמן וכך הזמן שלנו מפסיק להיות שייך לנו. ראשקוף אומר שהאינטרנט סוחט אותנו לא רק כעובדים אלה גם כצרכנים. התאגידים ובעלי עניין מנצלים את המדיה כדי לגייס את תשומת הלב שלנו למוצרים/תוצרים/ מידע שלהם. די שתקרא כתבה מסויימת ומיד תקפוץ הודעה: "אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב...." ויש הפניה שאם תלחץ עליה, תפנה אותך לדברים מעניינים אחרים והופ! עבר חלף לו זמן אנושי רב, אבל אנחנו הן נכנסנו לרשת רק לדקה כדי לבדוק משהו....
איך זה קורה? ההתמכרות למכשירים לדעת ראשקוף נגרמת בעזרת ממשקים שמושכים את תשומת הלב שלנו יותר מהחיים האמיתיים. אנחנו מתעניינים יותר בממשקים הדיגיטליים ופחות מדי בסובבים אותנו.
ראשקוף מתייחס לתופעה נוספת המלווה את העיסוק ברשת. חוסר הסבלנות וחוסר ההתמדה בדברים השונים. התחלת לקרוא כתבה? אם היא אינה מושכת - עזבת ועברת הלאה, אם היא מעניינת - קראת את הכותרת ורפרפת על הפסקאות הראשונות, אולי הצלחת להגיע לסופה, אך זה בכלל לא בטוח. ראשקוף כותב בסוף ספרו: "רובכם לא הגעתם לכאן" ברור לו שהפתיל של בני הדור הזה קצר ולא כל אחד יתמיד בקריאת הספר. מספיק שהבינו את העיקרון והמשיכו הלאה.. פשוט, לא קוראים עד הסוף!
מה הפתרון? לפי ראשקוף התשובה להלם ההווה היא למצוא אנשים נוספים שיעזבו את הזמן הדיגיטלי ביחד איתך. אם תצא מהזמן הדיגיטלי לבדך, תרגיש בודד ומהר מאוד תישאב בחזרה. אם תמצא אנשים נוספים שיצאו איתך, תוכל לבנות איתם זמן אמיתי - חברתי משלכם.
הפתרון שלי? לעיתים קרובות אני פשוט מחליטה להתנתק, אני יודעת שאם אפתח את המחשב בבוקר, ילך היום, לא אספיק לעשות שום דבר. אז הפתרון הוא פשוט לא לפתוח את המחשב, וסמארטפון הרי אין לי! אבל מכיוון שאני יוצאת לבד מהזמן הדיגיטלי, חבריי שעדיין מחוברים אליו,"דואגים" לעדכן אותי וכך מהר מאוד גם אני חוזרת אל הזמן הדיגיטלי. כנראה שדר' ראשקוף צודק. כדי ליצור זמן אמיתי- חברתי, צריך חברים אמיתיים שיחלקו אותו איתך.
אכן מפתיע. חשבתי שאני היחידה שטוענת נגד העולם הדיגיטלי הממכר והנה מצאתי אחיזה באילנות גבוהים. ד"ר דאגלס ראשקוף, חוקר תרבות נודע, שהחל את הקריירה שלו כאחד הנביאים הנלהבים ביותר של עידן האינטרנט ושב־1992 היה ממבשרי מהפכת האינטרנט בספרו "Cyberia", הפך עם השנים לאחד המבקרים החריפים של הרשת ומדבר היום על "חיסול העתיד על ידי האינטרנט".
אז מה יש לדר' ראשקוף נגד האינטרנט? ראשית הוא טוען שהזמן הדיגיטלי מתכווץ ונמתח בצורות שהאנושות טרם הכירה, הזמן שלנו שנשאב אל החור השחור של האינטרנט פשוט לא מתאים לזמן האנושי - לזמן האמיתי. כאשר אנחנו נכנסים לאינטרנט לדקה, אנחנו מגלים שחלף זמן רב עד שהצלחנו "להיחלץ" ממנו.
בנוסף, הוא טוען, שכולנו סובלים כיום מתסביך נוירוטי שהוא מכנה "הלם ההווה". "'הלם ההווה' זו התגובה החרדתית שלנו לצפצופים הבלתי פוסקים של המדיה הדיגיטלית". אנחנו כולנו מוקפים בהתראות ובצפצופים שונים המקפיצים אותנו ודורשים מאיתנו להיות זמינים כל הזמן, אין זמן לחשוב ולתכנן את העתיד מכיוון שאנחנו עסוקים כל הזמן במה שקורה עכשיו.
האינטרנט, לדעתו, מנוצל בידי תאגידים שרואים במדיה הדיגיטלית את האג'נדה של העידן התעשייתי. הם מקיפים אותנו, מבררים עלינו מידע ו"תוקפים" אותנו, בזמן היותנו במרחבי הרשת, במידע שלדעתם אנו עשויים להתעניין בו. כאשר כתבתי על הטלפונים החכמים אמרתי שהם לא מאפשרים לנו להתנתק מהעבודה, אנו זמינים כל הזמן וכך הזמן שלנו מפסיק להיות שייך לנו. ראשקוף אומר שהאינטרנט סוחט אותנו לא רק כעובדים אלה גם כצרכנים. התאגידים ובעלי עניין מנצלים את המדיה כדי לגייס את תשומת הלב שלנו למוצרים/תוצרים/ מידע שלהם. די שתקרא כתבה מסויימת ומיד תקפוץ הודעה: "אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב...." ויש הפניה שאם תלחץ עליה, תפנה אותך לדברים מעניינים אחרים והופ! עבר חלף לו זמן אנושי רב, אבל אנחנו הן נכנסנו לרשת רק לדקה כדי לבדוק משהו....
איך זה קורה? ההתמכרות למכשירים לדעת ראשקוף נגרמת בעזרת ממשקים שמושכים את תשומת הלב שלנו יותר מהחיים האמיתיים. אנחנו מתעניינים יותר בממשקים הדיגיטליים ופחות מדי בסובבים אותנו.
ראשקוף מתייחס לתופעה נוספת המלווה את העיסוק ברשת. חוסר הסבלנות וחוסר ההתמדה בדברים השונים. התחלת לקרוא כתבה? אם היא אינה מושכת - עזבת ועברת הלאה, אם היא מעניינת - קראת את הכותרת ורפרפת על הפסקאות הראשונות, אולי הצלחת להגיע לסופה, אך זה בכלל לא בטוח. ראשקוף כותב בסוף ספרו: "רובכם לא הגעתם לכאן" ברור לו שהפתיל של בני הדור הזה קצר ולא כל אחד יתמיד בקריאת הספר. מספיק שהבינו את העיקרון והמשיכו הלאה.. פשוט, לא קוראים עד הסוף!
מה הפתרון? לפי ראשקוף התשובה להלם ההווה היא למצוא אנשים נוספים שיעזבו את הזמן הדיגיטלי ביחד איתך. אם תצא מהזמן הדיגיטלי לבדך, תרגיש בודד ומהר מאוד תישאב בחזרה. אם תמצא אנשים נוספים שיצאו איתך, תוכל לבנות איתם זמן אמיתי - חברתי משלכם.
הפתרון שלי? לעיתים קרובות אני פשוט מחליטה להתנתק, אני יודעת שאם אפתח את המחשב בבוקר, ילך היום, לא אספיק לעשות שום דבר. אז הפתרון הוא פשוט לא לפתוח את המחשב, וסמארטפון הרי אין לי! אבל מכיוון שאני יוצאת לבד מהזמן הדיגיטלי, חבריי שעדיין מחוברים אליו,"דואגים" לעדכן אותי וכך מהר מאוד גם אני חוזרת אל הזמן הדיגיטלי. כנראה שדר' ראשקוף צודק. כדי ליצור זמן אמיתי- חברתי, צריך חברים אמיתיים שיחלקו אותו איתך.
 |
| הלם ההווה- כשהכל קורה עכשיו- מאת דאגלס ראשקוף |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה