הטלפון החכם כובש כל חלקה טובה. השימוש בו מתפשט במהירות וכמעט כל אחד מצטייד במכשיר חכם.
האם השימוש בטלפון החכם אכן כל כך טוב? אני רוצה לבחון את השימוש בו משני כיוונים - מצד השימוש של הציבור הרחב וככלי המשמש במערכת החינוך ללמידה.
לציבור הרחב הטלפון החכם מספק הרבה אפשרויות. אפשר להיות תמיד בקשר, להיות מחובר לתיבות המייל/ הפייסבוק/ הטוויטר/ ווטס-אפ, לשלוח מסרונים, להשתמש באפליקציות שונות, למצוא מידע, לשחק במשחקים שונים... הטלפון משמש גם כמצלמה, אפשר להגיע בעזרתו לכל מקום- ג'י.פי.אס / ווייז, ואפשר גם לשוחח בעזרתו בשיחות טלפוניות!
למכשיר יש הרבה יתרונות, אך היתרונות מגלמים בתוכם גם חסרונות. להיות כל הזמן בקשר, זה יוצר מחוייבות, אתה אף פעם לא יכול להתרחק מהעבודה. המכשיר מאפשר לכל אחד "לתפוס" אותך בכל זמן. העבודה מגיעה אליך גם בשעות הפנאי שלך. במקביל, האפשרות להיות כל הזמן בקשר היא ממכרת. אתה מתרגל לבדוק בכל רגע אם חיפשו אותך, אם צריכים אותך. קל מאוד לפרסם הודעות לקהל תפוצה גדול, ומי שמפרסם רוצה לבדוק אם יש תגובה למה שכתב. המשחקים במכשיר גורמים להתמכרות, די לראות את בני הנוער נפגשים ו"משוחחים" ביניהם כאשר הם שקועים בתוך המכשירים. התגובות במכשירים החכמים מהירות מאוד ובכך אנחנו שוכחים מדחיית סיפוקים, יש לנו הכל כאן ומיד אצלנו ביד!
בתוך מערכת החינוך אני רוצה לבחון את המכשיר החכם לאו דווקא מהכיוון של מה עושים איתו בלמידה, אלא יותר מההיבט החברתי:
האם השימוש בטלפון החכם אכן כל כך טוב? אני רוצה לבחון את השימוש בו משני כיוונים - מצד השימוש של הציבור הרחב וככלי המשמש במערכת החינוך ללמידה.
לציבור הרחב הטלפון החכם מספק הרבה אפשרויות. אפשר להיות תמיד בקשר, להיות מחובר לתיבות המייל/ הפייסבוק/ הטוויטר/ ווטס-אפ, לשלוח מסרונים, להשתמש באפליקציות שונות, למצוא מידע, לשחק במשחקים שונים... הטלפון משמש גם כמצלמה, אפשר להגיע בעזרתו לכל מקום- ג'י.פי.אס / ווייז, ואפשר גם לשוחח בעזרתו בשיחות טלפוניות!
למכשיר יש הרבה יתרונות, אך היתרונות מגלמים בתוכם גם חסרונות. להיות כל הזמן בקשר, זה יוצר מחוייבות, אתה אף פעם לא יכול להתרחק מהעבודה. המכשיר מאפשר לכל אחד "לתפוס" אותך בכל זמן. העבודה מגיעה אליך גם בשעות הפנאי שלך. במקביל, האפשרות להיות כל הזמן בקשר היא ממכרת. אתה מתרגל לבדוק בכל רגע אם חיפשו אותך, אם צריכים אותך. קל מאוד לפרסם הודעות לקהל תפוצה גדול, ומי שמפרסם רוצה לבדוק אם יש תגובה למה שכתב. המשחקים במכשיר גורמים להתמכרות, די לראות את בני הנוער נפגשים ו"משוחחים" ביניהם כאשר הם שקועים בתוך המכשירים. התגובות במכשירים החכמים מהירות מאוד ובכך אנחנו שוכחים מדחיית סיפוקים, יש לנו הכל כאן ומיד אצלנו ביד!
בתוך מערכת החינוך אני רוצה לבחון את המכשיר החכם לאו דווקא מהכיוון של מה עושים איתו בלמידה, אלא יותר מההיבט החברתי:
- המחיר - המכשירים יקרים, יש הוצאות על חבילת גלישה והתיקונים יקרים מאוד. בניגוד להכנסת מחשבים ניידים או אייפד, כאשר בית הספר רוכש אותם ואחראי לפעילותם התקינה, הטלפונים החכמים הם בבעלות התלמידים. האם כל משפחה יכולה לעמוד בהוצאה?
- תחרותיות בין התלמידים - התלמידים מעודכנים, הם יודעים על כל חידוש שיוצא לאור, וזה גורם לתחרותיות ביניהם. בשנים האחרונות החזירו את התלבושת האחידה לרוב בתי הספר כדי לשמור על אחידות, אבל אם יכניסו את המכשירים החכמים ללמידה, תהיה תחרות בין התלמידים למי יש את המכשיר המעודכן והחדיש ביותר. וכבר שמענו גם על גניבות והיעלמויות של מכשירים יקרים.
- חוסר אחידות במערכת החינוך עד כדי דו-פרצופיות -משרד החינוך אוסר את השימוש בפלאפונים במערכת החינוך, ובכל תקנון של בית ספר כתוב שאסור להביא פלאפונים, מצד שני, מחפשים ומפתחים אפליקציות ללמידה של התלמידים בעזרת המכשיר החכם. לדוגמא: מפרסמים כי במסדרונות בית הספר פוזרו כתובות QR המאפשרות ללמוד דרך המכשירים, אפשר למצוא ברשת תמונות המראות כיצד לומדים בעזרת המכשירים- את השאלות מצלמים מהלוח בכיתה, אז איפה האחידות?
- קשר חברתי - התלמידים רגילים להיות מרוכזים במסך הקטנטן של המכשיר החכם. גם שר החינוך החדש רוצה לאסור את הכנסת המכשירים לבתי הספר כדי לאפשר לילדים ליצור קשר חברתי בלתי אמצעי. לשחק, לשוחח ולהסתכל זה לזה בעיניים. לאסור על התלמידים להכניס טלפונים לבית הספר
 |
| איך לומדים למבחן במאה ה- 21?? במחשב - עם הספר הדיגיטלי, בסמארטפון - שאלות הכנה שצולמו מהלוח שבכיתה... ובמחברת - התשובות. בהצלחה לכולם. - תמונה שפורסמה במטח.
גילוי נאות: לבני-העשרה הפרטיים שלי יש מכשירים חכמים והם צמודים אליהם, חוץ מאשר בזמנים שהמכשירים נופלים ונשברים.... ואל תגלו למורים שלהם, הם לוקחים איתם את המכשירים לבית הספר.
לי אין מכשיר חכם, אני מרגישה כמעט כשריד מהפרה-היסטוריה, אבל אני חושבת שאני מצליחה להיות מקושרת ליקום למרות החוסר במכשיר החכם. אני מחנכת בכתות א-ב ובשנים האחרונות הבחירה שלי כמחנכת היא לא לתקשר עם הורים דרך הטלפון הנייד. תמיד אפשר לכתוב לי מייל, אני בהחלט זמינה ובדרך כלל מגיבה בהרבה פחות מ-24 שעות. במקרים דחופים יותר, אפשר ליצור איתי קשר דרך הטלפון הנייח בבית. דחיית סיפוקים, זוכרים? אין צורך, לדעתי, להיות זמין כל הזמן. או כמו שאני אומרת להורים, אני רוצה לכבד אתכם ולהיות קשובה לכם, ולכן אני לא רוצה שתתקשרו אליי בזמן שאני בוחרת עגבניות בשוק.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה